גיוס זה מקצוע. הפודקסט של מורית
Episodes
20 hours ago
20 hours ago
איך מגייסים בעולם גלובלי בלי לאבד את הכיוון – מורית מראיינת את עו"ד צביקה קן-תור ופרופ' גדי רביד
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס ומשאבי אנוש, שייפתח ב 1/12/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 16/11/2025, יום ה-772 למלחמה. 3 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
הצגה עצמית של המשתתפים
עו"ד צביקה קן-תור – עוסק מעל 30 שנה בתחום הניידות הגלובלית. יחד עם פרופ' רביד הקים את Global Mobility Studies. לדבריו, תופעת הניידות הגלובלית משפיעה דרמטית על כלכלה, דמוגרפיה, טכנולוגיה ופוליטיקה.
פרופ' גדי רביד – דיקן בביה"ס למנהל עסקים ובנקאות באקדמית נתניה, עוסק שנים רבות בתחום HR וייעוץ. מדגיש את הפערים הגלובליים שמעודדים תנועת עובדים בין מדינות, ואת חשיבות הנגישות למידע כיום.
מהם הצעדים הראשונים כשארגון ישראלי מגייס בחו"ל?
1. שלב ההגדרות – לפני תחילת תהליך הגיוס:
להגדיר תפקיד, כפיפויות, מטרות, תכולת תפקיד, תחומי אחריות.
להבין מי המעסיק בפועל – ישות מקומית, EOR וכו'.
להכיר את דיני העבודה המקומיים, לרבות מגבלות חוקיות (כמו שאלות אסורות בראיונות).
לבדוק מראש את דרישות ההסמכה והרישוי המקומיות לפי כל תפקיד (למשל: רישיון מלגזה, תעודת חשמלאי).
2. הגדרת ה-Owner של התהליך – מי מקבל החלטות בתוך הארגון לגבי הגיוס והניהול השוטף. חשוב לקבוע זאת כדי למנוע בלבול או חיכוכים עתידיים, במיוחד מול עובדים או לקוחות במדינת היעד.
3. סקר מקומי – לברר נהלים, מגבלות, זמני תגובה, נהוגים בתעשייה הספציפית ובמדינה הספציפית. בשלב זה חשוב לרתום יועצים מקומיים או מנהלי גיוס מקומיים המכירים את התרבות והרגולציה.
4. קבלת החלטות – להגדיר שכר, סמכויות, מודל ההעסקה, אחריות מקצועית וסדרי דיווח. יש להסכים על כל אלה באופן מסודר ומתועד.
5. ביצוע – רק לאחר כל השלבים הקודמים, ניתן לצאת לפועל עם תהליך הגיוס.
דגש: על כל אחד מהשלבים להיות מתועד, ברור ומתואם עם ההנהלה כדי להימנע מבלבול, חיכוכים והשלכות כלכליות.
טעויות נפוצות בתהליכי גיוס גלובליים
בחירה לא מותאמת של מועמדים – בעיקר בחירים שאינם מסוגלים לפעול במנטליות ישראלית. מומלץ לבדוק ניסיון קודם בעבודה עם ישראלים או בכלל עם צוותים רב-תרבותיים.
חשיפה מוקדמת – רצוי להביא מועמד בכיר (ולעיתים בן/בת זוג) לביקור בישראל לפני קבלת החלטה, להיכרות עם הארגון, התרבות והאנשים.
אי דיוקים משפטיים – שאלות אסורות, חוזים שלא עומדים בדרישות החוק המקומי.
חוסר הגדרה ברורה של תפקיד – במיוחד בגיוס לעובדי כפיים או סניפים חדשים. נדרש תאום ציפיות מפורט מראש.
אי בדיקה של הסמכות מקצועית ורישויים – כמו רישיון קלארק, תעודות חשמלאי, הכשרות נדרשות – תלוי מדינה ותפקיד.
איך לגייס נכון עובדי כפיים מחו"ל לישראל?
הבנה רגולטורית – יש לבדוק היטב את סוגיות הרגולציה, רישיונות והיתרי עבודה.
איסור דמי תיווך – על המעסיק לוודא שהעובדים לא שילמו דמי תיווך בלתי חוקיים ("טראפיקינג"). המנכ"ל נדרש לחתום על הצהרה אישית בנושא, עם אחריות פלילית בפועל.
שפה וחוזה ברור – יש לתת לעובדים חוזה בשפתם עם פירוט ברור של ציפיות: תנאים, שכר, שעות עבודה, אפשרות להעברה בין אתרים ועוד. במיוחד בשל חוסר היכרות עם גיאוגרפיה מקומית.
עבודה עם גורמים אתיים במדינות המוצא – ישנם ארגוני מש"א מקומיים שפועלים לפי סטנדרטים אתיים.
לא מדובר בכוח עבודה זול – העלויות הכוללות (הבאת העובד, שירותים סביבתיים, תמיכה רפואית) גבוהות ואף עולות על עלות עובד ישראלי. יש לקחת בחשבון גם ניהול סיכונים: בריאות, תאונות, פיטורין באמצע חוזה ועוד.
מבדקי אמינות ואישיות בארה"ב
בדיקות רקע (Background Checks) – מאוד מקובל. מומלץ לבצע דרך חברות מקצועיות מקומיות שמכירות את החוק והתרבות.
מבדקי אישיות – תלוי תפקיד ומדינה. יש להיוועץ בעו"ד מקומי לפני שימוש בכלי כזה.
בדיקות המלצה – פחות מקובלות, ונתפסות כסיכון משפטי על ידי מנהלים אמריקאים.
המלצות למגייסת בארגון המתכנן לפעול בחו"ל
לא להניח שמה שעובד בארץ – יעבוד גם בחו"ל. כל מדינה מחייבת הבנה מקומית נפרדת.
לא להתחיל לגייס לפני התייעצות עם אנשי מקצוע במדינת היעד (משפטנים, מומחי גיוס מקומיים וכו').
להשקיע במיוחד בגיוסים הראשונים – הם קובעים את המוניטין המקומי של החברה.
לקחת בחשבון התאמה תרבותית – מועמדים שיכולים לעבוד עם זרים בכלל, וישראלים בפרט.
להבין את ההבדל בסמכויות – מגייסת בדרג תפעולי שונה ביכולות ובאחריות ממנהלת בכירה (CHRO), ויש לוודא שיש לה את הגיבוי הדרוש מההנהלה.
ציטוט מסכם של צביקה קן-תור:
"רק המתאימים שורדים. תפקידנו לבדוק את ההתאמה – שלהם אלינו ושלנו אליהם"
ליצירת קשר עם עו"ד צביקה קן-תור ופרופ' גדי רביד
https://www.gmstudies.org – אתר העמותה
office@gmstudies.com – מייל העמותה
אימייל של צביקה: tsvi@gmstudies.com
אימייל של גדי: gadiravid@gmail.com
טלפון של המשרד של צביקה: 03-6138202
Tuesday Nov 04, 2025
Tuesday Nov 04, 2025
מודדים את ה-KPI האולטימטיבי – Quality of Hire. הרצאת אורחת – ד"ר שירן דנוך
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס ומשאבי אנוש, שייפתח ב 1/12/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 4/11/2025, יום ה-760 למלחמה. 8 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
רקע על המרצה – ד״ר שירן דנוך
ד״ר שירן דנוך היא פסיכולוגית ארגונית. לאורך הקריירה שלה היא בונה תשתיות מבוססות נתונים להערכה ומדידה של כישרונות בארגונים בארץ ובעולם. היא מנכ״לית ומייסדת Informed Decisions – פלטפורמת ראיונות שמשלבת שאלות מבוססות־כישורים, מתן ציונים למראיינים ומעקב אחרי הישארות וביצועים של עובדים שגויסו דרך הפלטפורמה. בעבר עבדה עם ארגונים גדולים כגון נייקי ונסטלה, ועם צה״ל, משרדי ממשלה, בנקים וחברות עסקיות בישראל. היא פיתחה מתודולוגיה למדידת Quality of Hire – מדד שבוחן את ערכו של עובד חדש עבור הארגון – והיא שיתפה את עיקריה בוובינר.
הגדרת איכות גיוס – מהו “Quality of Hire”?
״איכות גיוס״ איננה מדד תפעולי של גיוס, אלא מדד עסקי המעריך את הערך המיידי וארוך הטווח שמוסיף מועסק חדש לארגון. שירן הדגישה כי המדד מתמקד בתוצאות: ביצועים בעבודה וותק/שימור. לתפיסתה, עובד איכותי הוא מי שמפגין ביצועים גבוהים ונשאר בארגון זמן מספק, כך שהארגון נהנה מההשקעה בהכשרה ובחפיפה שלו. אם נבחן את המונח דרך מדדים עסקיים – פרודוקטיביות, רווח ותקופת וותק – ניתן לתרגם אותם לערך כספי ולהראות כיצד גיוס נכון מייצר כסף ומונע עלויות מיותרות.
מדוע למדוד איכות גיוס? – ערך מוסף ותרומה עסקית
ברוב הארגונים מדדי הגיוס מתמקדים ביעילות: זמן לגיוס, זמן לחפיפה ועלות לאיוש. שירן הסבירה כי מדידת איכות הגיוס מאפשרת להציג את ההשפעה האסטרטגית של פונקציית הגיוס על העסק. היא מראה כמה ערך מייצרים עובדים איכותיים וכמה כסף נחסך כאשר מצמצמים תחלופה לא רצויה. הגישה מדגישה שהגיוס אינו רק פעילות אדמיניסטרטיבית אלא מנוף עסקי – כלי שמביא אנשים שמעלים פרודוקטיביות ומצמצמים עלויות.
מי אחראי על איכות הגיוס? – אחריות משותפת
שירן ביקשה מהמשתתפים לבחור: האם האחריות לאיכות הגיוס מוטלת על צוות הגיוס או על המנהלים המגייסים? התשובה הייתה ברורה – אחריות משותפת. המנהלים אחראים להערכת ביצועים, ניהול ושימור עובדים, אך צוות הגיוס הוא זה שבונה את התהליך, מגדיר כיצד נראית הצלחה בתפקיד, מכשיר מנהלים ומטפח חוויית מועמד. הדוגמה של מאמן כדורסל המחזיק בקבוצה אבל אינו קולע לסל ממחישה: גם אם המנהלים מבצעים את הריאיונות והניהול השוטף, הגיוס יוצר את תנאי המשחק ולכן נושא באחריות לתוצאה.
האתגרים במדידת איכות גיוס
השיחה הציפה כמה אתגרים נפוצים:
בעלות על המדד: אי־בהירות מי אחראי מובילה לכך שאף גורם לא לוקח אחריות מלאה.
היעדר הגדרה אחידה: "איכות" משתנה בין ארגונים ולעיתים גם בין פונקציות; לכן חשוב ליצור הגדרה מתואמת עם המנהלים ולהחליט מה ייחשב הצלחה.
הסתמכות על הערכות מנהלים: הערכת ביצועים עלולה לסבול מהטיות, למשל "אפקט תקרה" בו מנהלים נותנים לרוב העובדים ציון גבוה. צריך לשלב מדדים אובייקטיביים ולצמצם הטיה.
מדידה בדיעבד: איכות הגיוס נמדדת רק לאחר חודשים או שנה, ולכן קשה לתקן בזמן אמת; יש צורך לנתח נתוני עבר ולהטמיע תובנות במחזורי גיוס חדשים.
איכות תהליך הגיוס לעומת איכות הגיוס של העובד
במהלך הוובינר הבחינה מרית בין שני מונחים שעלולים להתערבב: איכות תהליך הגיוס (candidate experience) ו-איכות הגיוס של העובד. איכות התהליך קשורה למשך התהליך, לחוויית המועמד ולתקשורת מולו; היא נמדדת באמצעות סקרי שביעות רצון ונועדה לשפר את ההתנהלות. לעומת זאת, איכות הגיוס נמדדת בהצלחת העובד בתפקיד ובמידת הישארותו. שירן הדגישה כי חשוב לעבוד על שני התחומים במקביל אבל להבחין ביניהם: גיוס מהיר ומכבד אינו בהכרח מביא אדם מתאים, והמדד Quality of Hire מתמקד בתוצאה העסקית וברמה האישית של המגויס/ת ולא בחוויה התהליכית.
סולם מדידת איכות הגיוס – חמש רמות בשלות
שירן הציגה סולם בן חמש רמות שמאפשר לכל ארגון להעריך את איכות הגיוס לפי יכולת איסוף הנתונים שלו. ככל שמטפסים ברמות הבשלות, המדידה הופכת מקיפה ומדויקת יותר.
רמה 1 – אחוזי שימור ותחלופה
הרמה הבסיסית ביותר היא לבחון כמה מהעובדים החדשים עוזבים בשלבים מוקדמים: לאחר 3 חודשים, 6 חודשים או שנה. באותם תפקידים בהם יש תחלופה גבוהה באופן טבעי, יש חשיבות להסתכל במיוחד על עזיבות מוקדמות. מדידה של שיעורי השימור מאפשרת לזהות אם תהליך הגיוס הפך ל"דלת מסתובבת" ומאירה נורות אזהרה על התאמת התהליך.
בנוסף לשיעורי העזיבה ניתן להציג את אחוז המצטיינים (Top Performers) בקרב המגויסים החדשים ואת שיעור התחלופה בשנה הראשונה. הפלטפורמה של Informed Decisions, לדוגמה, מציגה את שני המדדים הללו על בסיס ההערכה של הארגון מי נחשב מצטיין ואת מספר העובדים שעזבו בתוך שנה. כך ניתן לזהות במהירות מה שיעור העובדים שמבצעים ברמה גבוהה ומאילו קבוצות מגיעות העזיבות המוקדמות.
רמה 2 – שימוש בהערכת ביצועים קיימת
ברמה זו משתמשים בהערכות ביצוע פורמליות (למשל הערכת שנתית, ציון בין 1 ל‑5 או חלוקה לקטגוריות של ביצוע גבוה/בינוני/נמוך). אפשר לבחור האם לבדוק רק את שיעור העובדים שנמצאים בקטגוריית "Top Performers" או לכלול גם מי שאינם מתויגים כמצטיינים אך אינם ביצועים נמוכים. בתחום בו קיימים נתונים אובייקטיביים – למשל יעדי מכירות, ציוני שביעות רצון או אחוזי השלמת משימות בפרויקטים – ניתן לשלבם ולהשוות בין הציון העקרוני ובין מדדי הביצוע.
רמה 3 – סקר יעודי למנהלים
רמה זו מתמקדת ביצירת נתונים יעודיים כדי לסגור את הלולאה בין הגיוס לעבודה. מספר חודשים לאחר קליטת העובד, נשלח למנהל סקר קצר שבו הוא מתבקש:
לתת הערכה כללית של ביצועי העובד בסולם מספרי.
לדרג את רכיבי הליבה שהוגדרו בתהליך האינטייק (כישורים, ערכי תרבות, התנהגויות ומוטיבציות) באותה סקאלה.
במתודולוגיה מבוססת‑כישורים, להעריך את אותם כישורים שנמדדו בראיון.
כאשר משווים בין הציונים שהעובד קיבל במיון לציונים שהמנהל מעניק לו בעבודה, ניתן לזהות אילו כישורים מנבאים הצלחה. למשל, אם ציון גבוה לשיתוף פעולה בריאיון אינו משתקף בהערכת המנהל, ייתכן שהכישור איננו קריטי לתפקיד או שהשאלות אינן מודדות אותו היטב. לעומת זאת, כישור שבין ציון המיון לציון בעבודה יש התאמה גבוהה מעיד על מדד נכון שצריך לחזקו.
רמה 4 – פידבק רב־מקור וניתוח רשתות ארגוניות
כדי להקטין את ההסתמכות על מנהל אחד, ניתן לאסוף פידבק מכמה מקורות – עמיתים, לקוחות פנימיים או חיצוניים וגורמים נוספים. שירן הדגישה כי היום קל לאסוף מידע כזה באמצעות כלים דיגיטליים (לדוגמה סקרים בסלאק). רמה מתקדמת של משוב רב־כיווני היא ניתוח רשתות ארגוניות (ONA): שואלים את חברי הצוות למי הם פונים לקבלת תמיכה מקצועית או חברתית ומציגים את הקשרים ברשת. כך ניתן לזהות מוקדי השפעה שאינם משתקפים בהיררכיה הפורמלית. שילוב של נתונים כאלה עם איכות הגיוס מעניק תמונה הוליסטית יותר.
רמה 5 – שילוב דאטה וניתוחים מתקדמים
הרמה המתקדמת ביותר משתמשת בכל הנתונים שנצברו בתהליך הגיוס ובעבודה כדי להבין מה באמת מנבא הצלחה. השילוב כולל:
ציונים סופיים של ראיונות ושאלות: אם מראיינים נותנים ציונים מספריים לכל שאלה ולכל מועמד, ניתן לנתח אילו שאלות וסוגי ראיונות (למשל ראיון מקצועי לעומת ראיון HR) מנבאים ביצועים והישארות.
השוואת ביצועים: קרוס־טאבולציה בין ציוני המיון לבין הערכת המנהל ותוצאות עסקיות אחרות כדי לזהות אילו כישורים הם אינדיקטורים חזקים. למשל, באחת הדוגמאות שהציגה נתגלה שכישורים שנחשבו חשובים (כמו "שחקן צוות") לא היו קשורים כלל לביצועים של אנליסטים, בעוד "Growth Mindset" וקבלת פידבק ניבאו הצלחה.
זיהוי מראיינים מובילים: כאשר יש נבחרת מראיינים, אפשר להשוות בין יכולת הניבוי של כל מראיין ולזהות מי מצליח להעריך טוב יותר מועמדים איכותיים.
ניתוחים כאלו מאפשרים לדייק את תהליך הגיוס: להדגיש שאלות יעילות, לאמן מראיינים, לשנות התערבויות בתהליך ולהוכיח את תרומת הגיוס לשיפור ביצועים.
תיאום ציפיות ו‑Realistic Job Preview
אחד המסרים החשובים שעלו במהלך הוובינר היה הצורך בתיאום ציפיות ריאליסטי בין המועמד לתפקיד. לעיתים עובדים חדשים עוזבים מוקדם משום שהתפקיד בפועל שונה מההבטחות בתהליך הגיוס – למשל נדרש שיתוף פעולה נרחב למרות שהדגש הושם על עבודה עצמאית, או שהעבודה שגרתית יותר ממה שתואר. Realistic Job Preview הוא צעד שבו נותנים למועמד תמונה מדויקת של האתגרים והמשימות – דרך תיאור מפורט, סימולציה או שיחה כנה. גישה זו מאפשרת למועמדים להחליט בעצמם אם התפקיד מתאים להם ולנו לצמצם עזיבות מוקדמות.
גם כאשר התפקיד אינו דורש ניסיון או תעודה פורמלית, ניתן למדוד את איכות הגיוס. במקרה כזה שמים דגש על הערכת הכישורים וההתנהגויות הנדרשים ועל מדדים כמו ביצועי העבודה בפועל ושיעור ההישארות, ולא על ניסיון קודם.
תובנות לסיום
בסוף הוובינר שירן הבהירה כי מדידה של Quality of Hire איננה פרויקט חד‑פעמי אלא תהליך מתמשך. הצלחה מחייבת:
סנכרון הגדרות עם המנהלים: כבר בשלב האינטייק יש להגדיר מהו "הצלחה" ולתרגם זאת לכישורים והתנהגויות שניתן להעריך.
איסוף וניתוח נתונים: מדידה יעילה דורשת ציונים וכלי מעקב. ככל שמרכיבים יותר נתונים, כך השיקוף שמקבל הארגון לגבי הערך של הגיוס מדויק יותר.
למידה מתמשכת: יש ללמוד גם מהצלחות וגם מהכישלונות. ניתוח של עזיבות מוקדמות, של פידבק של עובדים ומנהלים ושל פערי ציפיות בין תיאורי התפקיד לעבודת היום‑יום יסייעו לחדד את התהליך.
שיתוף פעולה בין גיוס לביזנס: גיוס איכותי הוא יעד משותף. הצלחתו של עובד חדש מושפעת הן מהתהליך והן מהניהול והשימור, ולכן המדידה והאחריות צריכות להיות משותפות.
ליצירת קשר עם ד״ר שירן דנוך
למי שמעוניינ/ת ללמוד עוד על מדידת Quality of Hire, מתודולוגיות מבוססות‑כישורים והטמעת כלי ראיונות מבוססי נתונים – ניתן ליצור קשר עם ד״ר שירן דנוך באמצעות:
דוא״ל: shiran@informedecisions.io
לינקדאין: Shiran Danoch
אתר החברה: informedecisions.io
שירן פתוחה לשאלות ומזמינה צוותי גיוס, משאבי אנוש ומנהלים המעוניינים לשפר את איכות הגיוס שלהם לפנות ולקבל מידע נוסף.
להורדת מסמך מסכם
דמו – הדגמת הכלי Informed Decisionshttps://youtu.be/h60yw4feQag?si=4Y3sbWqZoxmbKJaD
Wednesday Oct 22, 2025
Wednesday Oct 22, 2025
איך להכניס שאלון דיגיטלי ואוטומציה לתהליך הגיוס. מורית מראיינת את מיכל הדי
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח בקרוב, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 22/10/2025, יום ה-747 למלחמה. 13 חטופים חללים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
מי את מיכל הדי ומה הרקע של Nextchats?
מיכל הדי, תל-אביב, אמא ל-3. כ-25 שנה בשיווק ופרסום (סמנכ״לית אסטרטגיה באדלר-חומסקי).
מעבר לדיגיטל ב-2012; מ-2020 פיתוח צ׳טבוטים ואוטומציות לאחר זיהוי פער בין “לידים” לשיחות מכירה אמיתיות.
Nextchats התגבשה כפתרון “דיאלוגי” רב-ערוצי (וואטסאפ, מייל, Web, מסנג׳ר, אינסטגרם) שמקצר זמני תגובה, מצמצם מרחק ומייצר חוויה אישית יותר מול מועמדים.
למה בכלל דיאלוג? מה ההבדל בין מונולוג לדיאלוג בתהליכי גיוס?
מייל/טלפון = מונולוג: איטי, פחות אישי, תלוי זמינות הדדית.
דיאלוג כתוב/א-סינכרוני = מהיר, זכיר, מאפשר צריכת מידע בקצב המועמד, חוויית “מכירים אותי”.
השפעה על חוויית מועמד: סקרים מראים שמועמדים מחפשים תהליך מהיר ויעיל שחוסך להם זמן. מעבר משבועות עד שחוזרים למועמדים ששלחו קורות חיים ל-3–5 ימים עד שלב הבא; תחושת עניין ואכפתיות.
איזה אתגרים שאלון דיגיטלי פותר בתחילת התהליך / המשפך (funnel) ?
מוסחות וזיכרון קצר: מועמדים מגישים לעשרות משרות ושיחת טלפון “קרה” מאבדת ערך.
עלות-זמן גבוהה של השגת מועמד (3–5 ניסיונות).
הבהרת “מי אנחנו ומה המשרה” באמצעות דף/שרשור עם לוגו, וידאו קצר ותוכן חוזר-לקריאה.
איך מכניסים אוטומציה בלי לאבד אנושיות?
הבוט לא מחליף אדם—הוא מכין את הקרקע למפגש אנושי עמוק יותר
להתחיל עם פנים אנושיות: סרטון 30–90 שנ׳ ממנהל/ת המגייס/ת מעלה מענה איכותי ב-15%- 25%.
שפה "מדוברת" ולא משפטית/פורמלית; שקיפות על זמני המתנה והשלבים.
עקביות בהבטחות: אם הבטחנו תזכורת—שולחים.
להגיד שמדובר בבוט—כן או לא?
כן. שקיפות בונה אמון ומאפשרת “חוזה” ברור: הבוט עוזר לשתינו להתקדם ביעילות.
אין צורך “לחגוג את הבוטיות”, רק לציין בנימוס (“העוזר/ת הדיגיטלי/ת של מחלקת הגיוס”).
מהי "אוטומציה סלחנית/פתוחה" בפועל?
גם אם לא נלחץ כפתור “נכון”—הזרימה מתקדמת, נשאלת שאלה מבהירה במקום “להיתקע”.
לאפשר ביטוי חופשי לצד תשובות סגורות: טקסט, אודיו שמתומלל ב-AI, ואף בוט-AI לשאלות המשך על המשרה.
נקודות פרישה/חזרה: לעצור באמצע, לקבל תזכורת אוטומטית, להמשיך מאוחר יותר, או להסיר מועמדות בלחיצה.
רגישות לתקלים (מכשירים, רשת, עומסים) — לא “להעניש” על קטיעה בתהליך.
באילו נקודות בתהליך שווה להכניס בוט/שאלון?
Top of Funnel: החלפת/קיצור סינון ראשוני, כולל שאלות סף ותיאום ציפיות.
קצה הפאנל: “הבוט של ראש הצוות” להצגת הצוות, חיזוק התאמה תרבותית, מענה לשאלות לפני החלטה.
לאורך הדרך: תשובות לשאלות שכיחות, איסוף חומרי בית/תרגילי עבודה, תזכורות, מצב סטטוס.
איך מתאמים ראיונות בצורה אוטומטית ויעילה?
שילוב כלים כמו Calendly (או דומים):
דף נחיתה אישי לריאיון + חזרה קצרה על דרישות/שאלות סף.
תזכורות אוטומטיות, שינוי/ביטול בלחיצָה, הוספת קישור זום/מיטינג להזמנה.
תמיכה בריבוי יומנים/מרואיינים, חיסכון עצום בעבודת תיאומים.
איך משלבים עם ATS ומסכמים אוטומטית?
חיבור ב-API: סיכום AI של ה״ראיון הדיאלוגי״ נכנס לכרטיס המועמד; עדכון סטטוסים (“עבר ראיון”, “ממתין לפנים-אל-פנים” וכו׳).
חיסכון של עשרות שיחות ביום באמצעות ניתוב אוטומטי לקטגוריות מתאימות.
מה ההמלצות לבניית שאלון סינון אפקטיבי?
5 עד 6 שאלות קצרות – לא יותר בשלב הדיאלוגי.
שקיפות התקדמות: “שאלה 3 מתוך 6”; צפי זמן (“כ-5 דקות”).
שילוב פתוחות וסגורות, עם אופציה להסבר חופשי/הקלטה.
לאפשר “דברו איתי בטלפון” למי שלא מסתדר בערוץ הדיגיטלי.
אפשרות להסרה עצמית (כבוד לזמן המועמד).
אופטימיזציה מתמדת לפי נתוני נשירה – לשכתב שאלות עמומות/ג׳רגון פנימי.
לתקן תשובות—לאפשר או לא?
ההמלצה של מיכל: לאפשר תיקון, כחלק מבניית יחסי אמון.
אם בוחרים שלא לאפשר תיקון, חשוב להודיע על זה מראש ובשקיפות (“לא ניתן לחזור אחורה, חשבו היטב לפני המענה”).
איך מפחיתים סיכון לפספס מועמד טוב (טעות בטא)?
ניסוח מדויק של השאלה, והדגמות (“ניסיון בעבודה עם ילדים” כולל חוגים/הדרכה לא-פורמלית).
מעקב אחר “נקודות נשירה” ועדכון השאלון בהתאם. כלומר אם מזהים שאלה שהרבה נושרים בה – לתקן או להוריד את השאלה
שימוש בשאלות פתוחות משלימות כדי לתפוס “ניסיון אפורמלי”.
לזכור: הבוט לא מחליף שיחה אנושית—הוא מסנן טכני ומכין מגרש לשיחה טובה.
האם וכיצד לשאול ציפיות שכר בשיח דיאלוגי?
מומלץ כי לרבות/ים נוחים יותר לענות לבוט.
לעבוד עם טווחים/סולמות + מסר מרגיע: “גם אם נקבת/ת גבוה מהתקציב שלנו, נשמח לבדוק גמישות”; “תגמול יותאם לדרוג התפקיד, לא רק למה שנכתב”.
לא להגביל רק למספר בצפי אלא לאפשר טקסט/אודיו להסבר נסיבות.
אילו מדדי הצלחה למדוד ולאפטם?
חשיפה/פתיחה, שיעור מענה, שיעור המשך אחרי הודעה ראשונה, זמני מעבר שלב, נשירה לפי שאלה.
דוגמאות שמיכל משתפת מהשטח: ~70% פתיחה להודעת וואטסאפ גיוסית; ~62% מגיבים; מתוכם ~88% ממשיכים בתהליך.
מדידת “עלות-שיחה” שנחסכה (דקות × נפח), וזמן ל-Stage הבא
צעדים ראשונים (“מחר בבוקר”) ליישום דיאלוג דיגיטלי
סוויץ׳ מחשבתי: מגישוש/מונולוג → לדיאלוג.
להתחיל בערוץ הטבעי (וואטסאפ), או במייל עם כפתור “המשיכו לשיחה” (פתיחת צ׳ט-וובי/שרשור).
לבדוק “על יבש”: להוסיף כפתור וואטסאפ/צ׳ט בהודעות האוטומטיות למועמדים ולראות היענות.
למפות את המשפך הקיים: כמה זמן/שיחות/ניסיונות חיברנו כדי לקדם מועמד? היכן יש צווארי בקבוק לתיעול לבוט?
לבנות שאלון קצר (5 – 6), עם וידאו פתיחה קצר, מדדי הצלחה ואופטימיזציה לשאלונים באופן מתמיד
להגדיר תזכורות אוטומטיות, נקודות פרישה וחזרה, ומדיניות שקופה (תיקונים/אי-תיקונים).
למי זה מתאים – קטנים וגדולים?
לכל גודל ארגון: בארגוני מאסה זה “מכפיל כוח”; בעסקים קטנים/ליחידה רזה—זה מאפשר לטפל במאות מועמדים במאמץ מינימלי (גם עם Google Forms כפתרון בסיסי).
בונוס – רעיונות יישום מהירים
סרטון 60 – 90 שנ׳ של המגייס/ת או המנהל/ת המגייס/ת בתחילת השרשור.
הודעת סטטוס תקופתית קצרה ו”אנושית” במקום ניסוח משפטי כבד.
הוספת אינדיקציית התקדמות (“4/6”) בכל שאלה.
חיבור לתיאום ראיונות אוטומטי + הכנסת סיכומי AI ל-ATS.
פרטי התקשרות עם מיכל הדי והצעה לצופים
מייל: michal@nextchats.comאתר: nextchats.comנייד: 050.8885508
קוד הנחה MORIT ייתן לכם חודש ראשון ללא תשלום
Wednesday Aug 06, 2025
Wednesday Aug 06, 2025
איך הפכנו את צוות הגיוס של סלקום למרכז הכוון תעסוקתי פנימי. השיחה של מורית עם מיכל נסרדישי
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש, שייפתח ב 21/10/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
מיכל נסרדישי היא מנהלת הגיוס של סלקום
קיימנו את הוובינר ב 5/8/2025, יום ה-669 למלחמה. 50 חטופים עדיין בעזה
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
רקע אישי ומסלול קריירה של מיכל נסרדישי
מיכל נסרדישי פועלת כבר 22 שנה בסלקום, כשאת רוב הקריירה שלה עשתה בתחום משאבי האנוש. היא התחילה כנציגת שירות והתקדמה דרך תחומי הרווחה, גיוס וניהול קריירה. כיום, היא מנהלת את תחום הגיוס ואת מרכז ניהול הקריירה של קבוצת סלקום, הכוללת גם את דינמיקה, גולן טלקום ואחרות.
מהו מרכז ניהול קריירה ולמה הוא הוקם?
מיכל מתארת תפיסה חדשה בגיוס, בה לא רק ממלאים תקנים אלא רואים את הגיוס ככלי לפיתוח קריירה לעובדים הקיימים. במקום "גיוס מבחוץ פנימה", המיקוד עבר ל"מיצוי הפוטנציאל הקיים בפנים" – הפיכת צוות הגיוס למרכז ניהול קריירה שדואג גם לעובדים שכבר נמצאים בארגון.
המהלך הזה נולד מהבנה שדור העובדים כיום לא מחפש להישאר לאורך זמן באותו תפקיד, ושכדי לשמר עובדים איכותיים, הארגון צריך להציע להם מסלולי צמיחה פנימיים ברורים ומותאמים.
איך נוצר השינוי – מה"למה לא" ל"למה כן"
השינוי החל בגישה עצמה: לא לשפוט מועמדים רק לפי מה שאין להם, אלא לזהות מה כן יש בהם – אילו כישורים קיימים, ואילו הזדמנויות כן יכולות להתאים. הגישה הזו השפיעה על כל תהליך ההשמה, האיתור והגיוס.
מיפוי הארגון והעובדים
צוות הגיוס ביצע מיפוי כפול:
של תפקידי הארגון – להבין אילו תפקידים קשים לאיוש, איפה יש פערים במועמדים פנימיים, ומה דורש הכשרה מוקדמת.
של העובדים – איפה הם נמצאים במסלול האישי, האם לומדים, מה החלומות שלהם, והאם הם מתאימים להתפתח לתפקידים אחרים בעתיד.
כלים ותהליכים שפותחו
יום פתוח בגיוס
יוזמה שמתקיימת אחת לרבעון ומאפשרת לכל עובד:
להתייעץ לגבי משרה מסוימת
לשמוע על אפשרויות פתוחות
לקבל הכוונה תעסוקתית כללית
המענה היה מיידי וגדול, והצוות נדרש להיערך בהתאם. בסוף כל יום כזה נוצרות השמות חדשות ומדויקות יותר.
מיכל שיתפה בקובץ שאלון לעובדים לפני הפגישה ביום הפתוח
לגעת באופק
תוכנית המאפשרת לעובדים בשלב הלימודים או שסיימו לימודים להתנסות בפועל בתפקידים (כגון: אנליסט, שיווק, ניהול מוצר) לתקופה של כ-20 שעות, בליווי מנהל/ת קולט/ת.
מטרות:
לחשוף את העובד לתפקידים חדשים
לצמצם את החששות של המנהלים מגיוס ללא ניסיון קודם
לאפשר גיוס מבוסס התנסות והיכרות
הכשרות לצוות הגיוס
הצוות הוכשר לעבור מחשיבה של "סגירת תקנים" לתפיסה של "ליווי קריירה". הושקעו סדנאות, למידת כלים להכוונה תעסוקתית, והעמקה בניתוח כישורים.
מענה שוטף בין הרבעונים
בין הימים הפתוחים – מתקיימים תהליכים נקודתיים לפי צורך:
מענה לעובדים שמחפשים תפקיד הבא
יוזמות של מנהלות משאבי אנוש
איתור מועמדים שנפסלו כמה פעמים והכוונתם מחדש
סדנאות מנהלים
המנהלים הוכשרו:
לתת משוב בשפת ה"יש" – לזהות את מה שיש לעובד, גם כשלא התקבל
להבין שתפקידם לפתח עובדים גם אם לא יישארו אצלם
לתמוך בתהליכי מעבר, הכשרה וגדילה של עובדיהם
תובנות עיקריות לסיום
מיכל מסכמת:
להתחיל במיפוי אמיתי של הארגון והעובדים.
לבחון פערים בין כיוון הארגון למסלולי ההתפתחות האישיים.
לפתח כלים מתאימים לגישור הפערים הללו.
להכשיר את צוותי הגיוס לחשיבה רחבה יותר – מכניסה לעולמות HR.
לזכור ש"הגיוס הוא לא סוף הדרך, אלא תחילתה של קריירה בארגון".
הערה של מורית רוזן: המודל של סלקום מדגים חשיבה אסטרטגית, מבוססת תהליך, שממקמת את העובד במרכז, ומוכיחה את עצמה גם בגיוס, גם בשימור וגם בפיתוח ארגוני אמיתי.
חלק מהתגובות בסוף השיחה:
תודה רבה
תודה רבה! היה מלמד ופותח אופקים מאוד
תודה רבה, מעניין ומלמד מאוד
תודה רבה היה מושלם מלמד ומקצועי
היה מקסים. תודה!
ליצירת קשר עם מיכל נסרדישי:
טלפון: 052-890-7834
לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/michal-nasardishi-b857171ba/
Saturday Jun 14, 2025
Saturday Jun 14, 2025
גיוס עובדים והחידושים בחוק: פרטיות, מאגרי מידע ושימוש ב-AI בישראל. השיחה של מורית עם עו"ד מרי ציון
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות/י גיוס, סמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 14/9/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
עורכת דין מרי ציון, מומחית ליחסי עבודה עם למעלה מ-15 שנות ניסיון, מלווה מעסיקים ועובדים בכל סוגיות משפט העבודהם
קיימנו את הוובינר ב 12/6/2025, יום ה-615 למלחמה. 53 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
עו"ד מרי ציון – רקע מקצועי
עו"ד מרי ציון היא עורכת דין המתמחה בדיני עבודה כבר קרוב ל-20 שנה. לאחר שניהלה מחלקת דיני עבודה באחד המשרדים הגדולים, יצאה לעצמאות. השכלתה כוללת מדעי התנהגות, משפטים, ייעוץ ארגוני וקואוצ'ינג. היא מגדירה עצמה כמומחית ליחסי עבודה ולא רק לדיני עבודה, ומדגישה את הגישה ההוליסטית שלה. מרי מלמדת דיני עבודה למשאבי אנוש כחלק מקהילת HR4HR, בונה הדרכות פרטיות לארגונים, ומשמשת כבודקת חיצונית בתלונות של התרדה מינית והתאמרות.
השינויים בחוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות בישראל מ-1981 היה מיושן וחסר "שיניים". ב-2017 הותקנו תקנות ראשונות שנכנסו לתוקף ב-2018, ובאוגוסט 2024 עבר תיקון 13 שייכנס לתוקף ב-20 באוגוסט 2025. השינויים המרכזיים: הגדרת סמכויות הרשות להגנת הפרטיות כרשות עצמאית וחזקה עם סמכויות חקירה ובירור, קביעת עיצומים כספיים, חובה למנות ממונה הגנת מידע (DPO) בארגונים מסוימים, ביטול חובת רישום מאגרים והחלפתה בהודעה.
ההשפעה על תחום הגיוס ומשאבי אנוש
חובות הגילוי המוגברות כלפי מועמדים כוללות: הסבר אם המידע חובה או רשות, הבהרת המטרה לקבלת המידע, פירוט באיזה מאגר המידע נשמר, מי מנהל אותו, אם המידע עובר לצדדים שלישיים, ומה התוצאות של סירוב למסור מידע. עיקרון הצמידות למטרה הוא מרכזי – שימוש במידע רק למטרה שלשמה נאסף. זה מסבך במיוחד את הטיפול במידע של מועמדים שהופכים לעובדים.
צעדים מיידיים שחברות צריכות לנקוט
חברות צריכות לשבת עם עורך דין ולעבור על החוק, לבצע מיפוי וסקר של המאגרים הקיימים, לבדוק אם נדרש למנות ממונה הגנת מידע, ולנסח הודעה למועמדים בעת קבלת מידע. חשוב לוודא שמאגרי הגיוס לא "נפלו בין הכיסאות" בתהליך המיפוי הארגוני. אפילו שימוש במערכות ספקים חיצוניים או תיבת מייל כמאגר מידע לא פותר את האחריות.
הבינה המלאכותית ותחום הגיוס
AI יכולה לעזור באוטומציה ויעול תהליכים, אך יש בה אתגרים וסכנות. הבעיה הגדולה ביותר היא הטיות, כפי שנראה בגוגל טרנסלייט או בתמונות שמייצרת AI. הטיות אלו יכולות להיות מגדריות, גזעיות או תוצאה של באגים בפיתוח. חשוב לשאול איך האלגוריתם עובד, לדרוש הסברים להחלטות, לשמור על גורם אנושי כסמכות מקליטת, ולבצע בקרה תקופתית.
הקלטה ותמלול בתהליכי גיוס
החוק הבסיסי לא השתנה – מותר להקליט שיחה שאנחנו חלק ממנה. מקובל להודיע ולבקש אישור להקלטה, ורוב האנשים מקבלים זאת כנורמה. אם ההקלטה נשמרת לזמן ארוך, זה צריך להיכלל בהודעה למועמד, כולל פרטי זמן השמירה ומועד המחיקה.
שקיפות מול פרטיות – ההריון והמילואים
אין חובה על מועמדת להגיד שהיא בהריון, כפי שקבע בית הדין. המבחן היחיד הוא רלוונטיות לתפקיד. אם זה תפקיד זמני של תשעה חודשים והמועמדת בהריון, זה יכול להיות רלוונטי. אסור לצפות לשקיפות במידע שהמועמד לא חייב לחלוק, ושהחוק מגן עליו. המעסיק לא יכול לגלגל את האחריות על הספק הטכנולוגי – האחריות נשארת שלו.
כתיבת מודעות גיוס בהיבט מגדרי
עדיף לכתוב בנוסח רב-מגדרי, ואם חייבים אז עדיף סלש (/) מאשר כוכבית עם הערה למטה. חשוב לשים לב לתוכן כולו של המודעה – אם יש מאפיינים שמזוהים עם מגדר מסוים (כמו "דורש כוח פיזי"), הכוכבית לא תועיל. ברגע שלומדים כתיבה רב-מגדרית, זה הופך להיות קל יותר.
עצות נוספות למניעת חשיפה משפטית
חשוב לשכלל מיומנויות ראיון שיטתיות כדי למנוע שאלות ספונטניות מפלות. תמיד לזכור את מבחן הרלוונטיות לתפקיד. אם יש ספק בשאלה מפלה, לשים את הסיבה לשאלה בגוף השאלה עצמה. להיות בעלים על התהליך בכל הממשקים עם מחלקות אחרות (IT, משפטי) כדי שמאגרי המידע שלכם לא ייפלו בין הכיסאות.
ליצירת קשר עם עו"ד מרי ציון
marie@hr-lawexpert.com
Sunday Jun 08, 2025
Sunday Jun 08, 2025
*רגע לפני שנתחיל, אם מעניין אותך לשמוע על קורס גיוס אסטרטגי למנהלות ומנהלי גיוס / סמנכ"לי.ות/ מנהלות / מנהלי משאבי אנוש שייפתח ב 14/9/2025, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
באחת התקופות הקשות ביותר לגיוס, אחרי 608 ימי מלחמה, שיחה פתוחה עם מורית רוזן על אתגרי הגיוס
קיימנו את הוובינר ב 5/6/2025, יום ה-608 למלחמה. 57 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
איזה כלי AI יכול לעזור בגיוס מוצלח?
AI זה עולם שלם – כמו לשאול איך מחשבים יכולים לעזור לגיוס. יש שתי קטגוריות עיקריות:
כלים קיימים שכבר ברשותכם:
מערכות ניהול גיוס שהוסיפו פיצ'רי AI: בניית תיאור משרה, צ'אטבוטים, סינון מוקדם
המלצה: התחילו בלהרים טלפון לתמיכה של המערכת הקיימת ותלמדו איזה פיצ'רי AI כבר קיימים
2.מערכות חיצוניות חדשות:
AI מתבסס על Large Language Model ו-Generative AI שיכול ליצור דברים חדשים. מעבר לכלים כמו ChatGPT וכלים ג'נריים אחרים, יש כלים מותאמים לגיוס שאפשר להטמיע. כדי לבדוק איזה כלים רלוונטיים תתחילו בשאלה הראשונה: איזה דברים אנחנו עושים באופן רפטטיבי שאפשר להפוך לאוטומטיים?
דוגמאות מעשיות לשימוש:
בוטים לשיחות טלפוניות: שאלות על משמרות, תעודות, זמינות
סיכום ותמלול ראיונות:
המלצה ספציפית: TimeOS (10-20$ לחודש)
מתמלל ומסכם אוטומטית
לא צריך אישור להקלטה (אודיו)
משתתפים רואים את הבוט מצטרף
במפגש קרוב (11/6) עם TimeOS וקבוצת מתנדבים, נבנה טמפליטים מיוחדים לשימוש בגיוס
סינון ומיון מועמדים
ראיונות וידאו עם ניתוח AI של התשובות
בוטים מתקדמים: כמו ב-AIG – בוט עם קול אישה שמתקשר לחידוש ביטוחים
אייג'נטים: עם קול, גיל ומגדר ספציפיים, עושים את החלקים שאנשים לא אוהבים (קולד קולינג)
האם יופיעו משרות חדשות בעקבות AI?
לפי מחקר של World Economic Forum – יעלמו כ-70 מיליון משרות אבל ייווצרו כ-90 מיליון משרות חדשות. כלומר, בסך הכל יהיו יותר משרות.
איך ללמד בוט לא להיות מוטה?
העיקרון: לא להזין אותו במידע מוטה
דוגמה מפורטת מהספר "The Algorithm": חברה זרקה לבוט את כל קורות החיים של העובדים הקיימים (רובם גברים), ואמרו "תביא עוד כאלה". כשהגיעה אישה עם "Women's Basketball" בקו"ח, הבוט דירג אותה נמוך יותר כי לגברים בארגון לא היה את המילה "Women's".
פתרונות להטיות:
לא להזין מידע מוטה מלכתחילה
ללמד את הבוט לא לשפוט לפי שם, מגדר, רקע דמוגרפי
קיימת תעשייה שלמה של "אתיקה ב-AI"
המלצת ספר: "The Algorithm" – ספר מקיף על הטיות בתהליכי גיוס ומיון https://www.amazon.com/Algorithm-Decides-Hired-Monitored-Promoted/dp/0306827344
איך להתמודד עם תנאים מאתגרים (שכר נמוך/מיקום פריפריאלי)?
כולם חושבים שאצלם הכי קשה: אלה במרכז אומרים "תחרות", אלה בפריפריה אומרים "פריפריה"
הפתרון מתחיל באנשים שכבר אצלכם – למה הם מגיעים למרות התנאים?
תשובה מוטיבציונית: למשוך אנשים שעבורם מה שנראה כבעיה הוא בעצם אתגר
אסטרטגיות מעשיות:
הרחבת פרופילים:
אנשים עם מוגבלות שצריכים תמיכה נפשית יותר
עולים חדשים
מגזרים שפחות עובדים אצלכם כרגע
אנשים חוזרים ממילואים
יישובים באזורים מסוימים בצפון/דרום שלא מגיעים למקומות שכר גבוה
דוגמאות מוצלחות:
פרויקט הכללית בש.ל.ה של הכללית (הילה שטרלינג מנהלת הגיוס): גייסו תקציב לקורס לסייעות שיניים לשדרוג לתפקידי שיננית, עם התחייבות לעבודה
סיון גנון שלו סמנכ"ל מש"א – במפעל פלסגד: הכניסו מכונה לחלק קשה במוטוריקה עדינה כדי לסייע בשילוב עובדים
מתי לדרוש העלאת שכר:
כשמתקיימים שלושת התנאים הבאים:
כל המתחרים מציעים שכר גבוה יותר
עובדים טובים עוזבים בגלל השכר
מועמדים חדשים מסרבים כי השכר נמוך מדי
איך לשכנע מועמד להתעניין למרות שכר נמוך?
העיקרון הבסיסי: שכר נמוך הוא יחסי – צריך להבין עבור מי השכר הזה לא יהיה נמוך
אסטרטגיות:
חיפוש אחר יתרונות אחרים:
הכשרה מקצועית ייחודית שאין במקומות אחרים
סביבת עבודה תומכת
הזדמנויות קידום וצמיחה
יצירת קשר עם מקומות מתאימים:
מקומות שיקום אחרי המלחמה
עמותות להשתלבות אוכלוסיות מיוחדות
המסר: במקום לנסות לשכנע, חפשו פרופילים שעבורם השכר עדיין רלוונטי ותחרותי.
איך לגייס לתפקידים ספציפיים (חשמלאים, עובדי חנויות, firmware וכו')?
התחילו בדיבור עם אנשים שעושים את התפקיד
חפשו קהילות טבעיות – לא קבוצות וואטסאפ של מגייסות!
איפה למצוא קהילות אמיתיות:
כנסים מקצועיים
ניוזלטרים בתחום
מיטאפים מקצועיים
אסטרטגיות יצירתיות:
אירועי גיוס:
עשו אירוע שמעניין את הקהל המקצועי (סטנדאפ, הרצאות מקצועיות)
דוגמאות מוצלחות:
אירועי באנוש: ערבי הרצאה על עבודה סוציאלית, הזמנת סטודנטים לעבודה סוציאלית לבירה על הבר
SQ-Link: אירועי שידוכים ב-Valentine's Day עם קופסאות "find a job" ו-"find me love"
עובד מביא חבר:
קל יותר להזמין חבר לאירוע מאשר לעבודה ישירות
עשו אירועים שיהיה קל לעובדים להזמין אליהם חברים
לסטארט-אפים קטנים:
הגיעו למיטאפים מקצועיים או ערכו אצלכם
שימו את הפאונדר על הבמה לדבר על הטכנולוגיה (לא על החברה)
בנו מערכת יחסים לטווח ארוך עם אנשי מקצוע
בטווח קצר: התמקדו באינטנסיבי ב"חבר מביא חבר"
כולם מרגישים קושי למצוא מועמדים?
כן! השוק קשה מאוד:
3% אבטלה (רמה נמוכה מאוד)
130+ אלף משרות פנויות
המובטלים לא מתאימים למשרות הפנויות
המלחמה והמצב הרוחי גורמים לאנשים להחזיק חזק ולא לזוז
לגבי דרישה לסגור משרה תוך 25 יום:
לא הגיוני! גם עם כלי AI, אנשים צריכים לתת הודעה מראש (30 יום), אז זה פשוט לא אפשרי. אפשר לייעל תהליכים, אבל 25 יום זה לא ריאלי.
מה הם KPIs מומלצים לגיוס?
KPI- key performance indicators. יש 4 סוגי מדדים עיקריים:
1. מדדי עלויות:
עלות סגירת משרה: כולל פרסום, סמה, זמן צוות
טווח רחב: יש ארגונים שמתייחסים רק לעלויות עד סגירת המועמד
טווח מלא: כולל גם עלויות חפיפה, הכשרה והדרכה
השוואת עלויות בין מקורות שונים
2. מדדי אפקטיביות:
כמה קו"ח צריך כדי לסגור משרה
כמה גיוסים מכל מקור
דוגמה קונקרטית שעשתה מורית השבוע:
מ-100 קורות חיים ממקור אחד = 7 גיוסים
מ-100 קורות חיים מ"חבר מביא חבר" = 30 גיוסים
3. מדדי איכות (הכי חשוב וקשה):
כמה מהמגויסים נשארים שנה+
דירוג בהערכת עובדים
השוואה בין מקורות גיוס שונים
4. מדדי זמן:
Time to Hire: מפרסום המשרה עד סגירה
Time to Onboard: מהגשת קו"ח עד כניסה לעבודה
הבדל חשוב: אפשר לסגור משרה תוך שבוע, אבל לחכות עוד חודש עד שהמועמד נכנס
כלים מומלצים לדוחות:
Power BI של מיקרוסופט (זמין לכל מי שיש לו מיקרוסופט)
כלי AI לייצור דשבורדים
צריכים להיות מסוגלים לראות לכל משרה את המשפך, כמה אנשים נכנסו, כמה צריך כדי להגיע לגיוס אחד
איך לטפל בקושי למצוא Top Talent?
עיקרון בסיסי: האחריות היא של הארגון כולו, לא רק של הגיוס. אסטרטגיית הארגון המגייס.
סיפרתי על תנובה שהלוגו שלהם בגיוס הוא "תנובה מגייסת"
אסטרטגיה מקיפה:
מי כותב למועמדים: המנהל/איש המקצוע, לא HR
פנייה אישית: מאוד מותאמת ויצירתית
מחקר מקדים: כמו עבודת הדנטר – חקרו את השוק
כל הצוות מעורב: כל מנהל בקהילה המקצועית שלו מחפש
דוגמה מוצלחת מבית החולים שיבא: (מיטל ביטון אזולאי מנהלת הגיוס)
שלחו 4 רופאים לכנס מקצועי
עשו מחקר מקדים על 4 רופאים שרצו לגייס
צילמו אותם כדי שהרופאים שלהם יוכלו לזהות
הכינו משפטי מפתח לשיחות
תוצאה: גייסו 2 מתוך 4 מטרות
המסר:
יש פה עבודת שטח מחקרית ותפעולית שהיא לא בידיים של הגיוס, אלא בחיבור בין הגיוס ואנשי המקצוע, שהגיוס צריך לתכנן, להניע ולהוביל.
מה מותר ואסור בגיוס אנשים עם מוגבלות?
החוק: ארגון חייב לעשות "מאמץ סביר" להתאים את סביבת העבודה
מה צריך לדעת:
גיוס בקבוצה (לקבוצת peers)
הפסקות ארוכות יותר
ימי עבודה קצרים יותר
שכר מותאם ל-3 חודשים ראשונים (יכול להיות 50% מהשכר)
מלווה מהעמותה
תמיכה ממשרד העבודה
מה לשאול מנהל בקיק-אוף פתיחת משרה?
1. החלק הפרסומי:
למה אנשים אוהבים לעבוד בתפקיד?
מי האנשים הכי טובים ומה מאפיין אותם?
What's in it for them – לא מה אנחנו צריכים מהם!
טיפ: עדיף לדבר עם העובדים בשטח, לא רק המנהל
2. שאלות לראיון התנהגותי/מצבי:
איזה מצבים מאפיינים את התפקיד?
איזה שאלות לשאול?
איזה תשובות טובות/פחות טובות?
כלי עזר: GPT מותאם "שאלונים לראיון מורית" (זמין ב-ChatGPT)
3. תהליך המיון שלפני הראיון:
שאלות Go/No-Go: משמרות, מיקום, ניסיון
מבחנים מקצועיים
סימולציות
ראיונות וידאו
כלים לסינון מוקדם:
בסיסי: גוגל פורמס (חינם)
מתקדם: בוטים, וואטסאפ, כלי AI מתקדמים
מטרה: לברר דברים עוד לפני שמגיעים לשלב הראיון
איך הופכים את הארגון לארגון מגייס?
מתחילים מלמעלה. מההנהלה. מנכ"ל/מנכ"לית חייבים להוביל
זה מתחיל בהסבר על המצב:
שוק של 3% אבטלה = כל הארגון חייב לעזור
חוקי פיזיקה: 500 איש יכולים הרבה יותר ממגייסת אחת
דוגמאות להשראה:
תנובה: הפכו את כל הארגון לארגון מגייס, עם לוגו "תנובה מגייסת"
כל מי שהרצה בכנס HRD ב-21 במאי: ללא יוצא מן הכלל, המסר היה שכל הארגון מגייס
ביטוח ישיר, תנובה ועוד שקיבלו פרסים – כולם עבדו עם כל הארגון
עקרונות חבר מביא חבר מוצלח:
עקרונות בסיסיים:
המסר עובר בערוצים ניהוליים (לא HR) – המנכ"ל על הבמה
לא תמורת כסף כמוטיבציה ראשית
המסר: "בואו לעבוד איתנו, בואו לשנות עולם, בואו לעבוד עם החברים שלכם"
יחס לחברים:
החברים צריכים להרגיש VIP – יחס מיוחד, עדכונים, ראיונות גם אם לא מתאימים
לא להתייחס לעובדים כחברת סמה – לא לשלם אחרי 3 חודשים!
אם משלמים, שזה יהיה מיד ושהעובדים ירגישו VIP
המסר המנהיגותי:
המנכ"ל אומר: "כמו שחשוב לי בטיחות והצלחה עסקית, חשוב לי גיוס – ולפעמים אפילו קודם כל"
היבטים חוקיים – הקלטת ראיונות:
מה מותר:
הקלטת שיחה שאתה חלק ממנה (אודיו) – לא צריך אישור
לגבי וידאו – צריך לבדוק, אבל כנראה גם לא צריך אישור
המלצה: מומלץ להגיד שמקליטים למען האתיקה והנוחות
וובינר עתידי: ב 12/6 וובינר עם עורכת דין מרי ציון על חוק הגנת הפרטיות והקלטות
משאבים נוספים של מורית:
קורס חבר מביא חבר – חינמי למי שמעוניין
קבוצת "טכנולוגיות גיוס" בוואטסאפ – מורית מגיבה לשאלות ושותפת מידע על כלים חדשים
GPT מותאם לראיונות: "שאלונים לראיון מורית" (זמין ב-ChatGPT)
TimeOS – מורית בונה טמפלייטים מיוחדים לשימוש בגיוס ומש"א – נעדכן אחרי האירוע איתם
קורס גיוס אסטרטגי – ב 14/9 – מיועד למנהלות/י גיוס, מנהלות/י משאבי אנוש, סמנכ"לי.ות משאבי אנוש
קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש – ב 14/7
ליצירת קשר עם מורית
נייד / וואטסאפ: 054-2424707
מייל: morit@morit.co.il
Sunday Dec 22, 2024
Sunday Dec 22, 2024
איך הגיוס יישאר שותף אסטרטגי בעידן ה AI. השיחה של מורית עם ינאי זגורי
ינאי זגורי הוא סמנכ״ל חדשנות ב ExperTeam וחבר סגל בפקולטה לטכנולוגיות למידה של המכון הטכנולגי חולון.
קיימנו את הוובינר ב 22/12/2024, יום ה-443 למלחמה. 100 חטופים עדיין בעזה 🎗️
סיכום ותקציר השיחה:
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע קצר על מסלול הקריירה של ינאי
ינאי זגורי משמש כסמנכ"ל החדשנות של חברת אקספרטים, חברה המתמחה בתחום הלמידה הארגונית. החברה מספקת שירותים בתחום הלמידה הדיגיטלית למגוון ארגונים במשק הישראלי ומחוצה לו. בתפקידו, ינאי עוסק רבות בתחומי ה-AI ובפתרונות חדשניים, במיוחד בתהליכי הכשרה וכניסה לארגון. במקביל, הוא חבר סגל בפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון, שם הוא מכשיר את הדור הבא של אנשי מקצוע בתחום. הרקע המגוון שלו, המשלב הבנה עמוקה של עולמות הלמידה הארגונית יחד עם התמחות בחדשנות ו-AI, מעניק לו פרספקטיבה ייחודית על האתגרים והשינויים בעולם העבודה המודרני.
הערכת בשלות המחלקה והארגון – לקראת תהליך גיוס
יש לבצע אנליזה מקדימה של המחלקה המגייסת:
מיפוי רמת השימוש הנוכחית בכלי AI במחלקה
הבנת המוכנות של המנהלים לשינוי
בחינת היכולת של היחידה לקלוט שינויים טכנולוגיים
הערכת רמת ה-disruption שהמחלקה מסוגלת להכיל
חשוב להבין את הצורך העסקי לעומק:
מדוע מגייסים?
מול אילו יעדים עסקיים המשרה צריכה לתת מענה?
מה המסוגלות של היחידה לקלוט עובד חדש?
שינוי בתפיסת הגיוס
במקום להתמקד בסט הכלים הטכנולוגי, יש להתמקד ב:
סט המיומנויות הנדרש
המיינדסט של המועמד
היכולת ללמוד ולהסתגל במהירות
היכולת ללמד אחרים
רמת האוריינטציה הטכנולוגית והנכונות להתנסות
לשנות את תהליך המיון:
לשאול מועמדים באופן ישיר איך הם משתמשים ב-AI
לבקש מהם להסביר כיצד AI משלים את עבודתם
להעריך את היכולת שלהם לעבוד בסינרגיה עם כלים טכנולוגיים
עבודה מול ההנהלה והמנהלים
לאמץ גישה של Trusted Advisor במקום ספק שירות:
לאתגר פרדיגמות קיימות
להציע חשיבה מחדש על הגדרות תפקיד
לעזור למנהלים להבין את השינויים בעולם העבודה
להוביל שינוי בכתיבת ה-Job Description:
לשבת עם המנהלים ולכתוב יחד באמצעות AI
להדגים שימוש בכלים טכנולוגיים
לחשוב מחדש על דרישות התפקיד בעידן ה-AI
שמירה על הערך האנושי
לזהות נקודות קריטיות בתהליך שדורשות מגע אנושי:
שיחות דחייה
רגעים משמעותיים בתהליך המיון
נקודות החלטה קריטיות
להתמקד באותנטיות:
לא להעביר הכל לכלים אוטומטיים
לשמור על המגע האנושי במקומות החשובים
לפנות זמן לאינטראקציות משמעותיות
פיתוח מקצועי של צוות הגיוס
להתמקד בהכשרות המתאימות:
ללמוד איך AI יכול לייעל תהליכים
להתמקד בהכשרות תהליכיות ולא רק בהכשרות תוכן
להבין איך להגדיל אפקטיביות באמצעות AI
לאמץ גישת Co-pilot:
לראות ב-AI שותף משלים ולא מתחרה
להבין איפה הטכנולוגיה משלימה את היכולות האנושיות
לפתח מיומנויות שמתמקדות בערך המוסף האנושי
ניהול השינוי
לנהל שינוי כפול:
להוביל את השינוי הארגוני בהטמעת AI
לבצע שינוי בתוך מחלקת הגיוס עצמה
לשמש כמודל לשימוש נכון בטכנולוגיה
להתאים את קצב השינוי:
להבין את רמת הבשלות של כל מחלקה
לבנות תוכנית הטמעה מדורגת
לתת למנהלים כלים להובלת השינוי בצוותים שלהם
ליצירת קשר עם ינאי: https://www.linkedin.com/in/yanay-zaguri
Wednesday Nov 20, 2024
Wednesday Nov 20, 2024
איזה רגש מופעל אצלך סביב AI? השיחה של מורית עם גלית גולד
גלית גולד היא VP HR @ Mend.io
קיימנו את הוובינר ב 19/11/2024, יום ה-410 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
סיכום ותקציר השיחה:
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
המסלול של גלית גולד באופן אישי וסביב AI:
המסלול האישי של גלית גולד: גלית מגיעה מרקע מגוון בתעשיות שונות – צבא, בזק, ביטוח ופיננסים, ובארבע וחצי השנים האחרונות היא VP HR בחברת מנדי-או, חברת סטארט-אפ בעולמות האפסק עם 250 עובדים. המסע שלה עם AI התחיל מתוך סקרנות ופחד לא להיות רלוונטית, מה שהוביל אותה להיות מהמאמצים הראשונים. היא מקפידה ללמוד שני כלים חדשים כל שבוע, מתוך תפיסה שזו שפה חדשה שצריך ללמוד. היא גם מובילה את השינוי בארגון שלה דרך הצוות שלה, תוך התמודדות עם התנגדויות ופחדים שונים.
המסלול האישי של מורית רוזן סביב AI:
מורית, שהייתה מהראשונות שלימדה לינקדאין וגיוס 2.0 (גיוס במדיה חברתית) לפני כמעט 20 שנה, חוותה את כניסת AI באופן שונה. בתחילה לא הבינה את המשמעות והחדשנות, ולקח לה כחצי שנה להתחיל ללמוד בעצמה את הכלים, והיא עדיין מתייחסת לזה כמשימה ולא כתחביב. בניגוד לתחומים אחרים כמו שיווק וכתיבה שבאים לה טבעי, היא מרגישה שAI דורש ממנה מאמץ מכוון. היא מחפשת את הדרך שלה בתוך העולם החדש, מתמקדת בייעוץ ותפירת פתרונות ספציפיים לארגונים במקום הדרכות טכניות /טקטיות כמו שעשתה בעבר סביב לינקדאין.
המסע האישי והרגשי בהתמודדות עם AI
התהליך מתחיל מתערובת של סקרנות ופחד מאיבוד רלוונטיות
המניע העיקרי הוא הרצון להישאר רלוונטי ולהבין את הטכנולוגיה החדשה
חשיבות ההתנסות האישית והלמידה המתמשכת למרות החששות
התמודדות עם תחושות של אשמה ולחץ על "לא להספיק" ללמוד מספיק
מודל הרגשות בהתמודדות עם AI
גלית הציגה את המודל של ראסל
הצגת מודל דו-ממדי של רגשות (פרופסור ג'יימס ראסל)
ציר אחד: אנרגיה גבוהה מול נמוכה
ציר שני: רגשות חיוביים מול שליליים
חשיבות האנרגיה הגבוהה, גם ברגשות שליליים כמו פחד, להנעת פעולה
התנגדויות וחסמים בארגון
זיהוי התנגדויות סמויות של מנהלים ועובדים
חשש מנהלים מכך שהצוות ידע יותר מהם
חשיבות הגישה האישית והתאמת הפתרונות לכל יחידה
התמודדות עם פערי ידע וטכנולוגיה בין דורות שונים
אסטרטגיות להטמעת AI בארגון
התחלה עם "מאמצים ראשונים" והובלת שינוי דרכם
זיהוי "כאבים" ספציפיים בכל מחלקה והצעת פתרונות ממוקדים
יצירת חוויות הצלחה ראשוניות והפצתן בארגון
שילוב בין למידה אישית וקבוצתית
תפקיד ה-HR בהובלת השינוי
שימוש ביכולות האמפתיה וזיהוי רגשות
יצירת שיח פתוח על חששות והתנגדויות
הובלת שינוי תוך רגישות לצרכים שונים
שילוב בין טכנולוגיה לאנושיות
אתגרי אותנטיות בעידן ה-AI
התמודדות עם סטנדרטיזציה של תוכן
שמירה על הקול האישי בשימוש בכלים אוטומטיים
איזון בין יעילות לאותנטיות
חשיבות השימוש המושכל בכלים תוך שמירה על זהות אישית
נקודות נוספות שעלו בשיחה:
השפעת AI על היחסים הבינאישיים
אתגרים אתיים ופרטיות בשימוש בטכנולוגיות רגשיות
התפתחות רגשות כלפי כלים טכנולוגיים
יכולת AI לזהות ולנתח רגשות אנושיים
השפעה על תקשורת ויחסים בארגון
סקר הרגשות שמעורר בך עולם ה AI (N=47)
כחצי מהמגיבות/ים מנהלות גיוס/משאבי אנוש, רבע רכזות, ורבע מגוון תפקידים במש"א
Sunday Sep 29, 2024
Sunday Sep 29, 2024
אתגרי ניהול הגיוס ב-2024 והטרנדים לקראת 2025. הרצאה של מורית רוזן
קיימנו את הוובינר ב 29/9/2024, יום ה-353 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
אתגרים בגיוס ב-2024
הפתרונות שהוצעו
מה זה דורש מהגיוס
1. תחרות על השכר וגיוס מועמדים איכותיים
- גיוס מבוסס כישורים- הצעת גמישות בחבילות שכר- הצעת משרות חלקיות וjob sharing- מחקר מעמיק של השוק והתחרות
- לקיחת אחריות והשפעה על המשכורות- פתיחת הפרופילים והגדרות התפקיד- חשיבה על יכולת להכשיר מחדש אנשים- הכשרת מנהלים להבנת מצב השוק
2. מציאת מקורות גיוס חדשים ואיכותיים
- גיוס מבוסס כישורים וחיפוש adjacent skills- פעילות קידום ממומן במדיה חברתית- רתימת עובדים ליצירת תוכן שיווקי- הקמת וניהול קהילות מקצועיות- שיתופי פעולה עם האקדמיה
- פתיחות למועמדים מפרופילים שונים- הטמעת כלי מיון מבוססי כישורים- שיתופי פעולה עם מחלקת השיווק- הובלת תהליכים אסטרטגיים לטווח ארוך
3. שימור עובדים (במיוחד חדשים)
- סקרי שביעות רצון ומעקב אחר קליטה- תהליך מיון קפדני לכל התפקידים- התמקדות בניוד פנימי- upskilling ו-reskilling של עובדים קיימים
- אחריות משותפת עם HR על onboarding וניוד פנימי- הפסקת "גיוס דופק"- בניית שאלונים ייעודיים לתפקידים- הכשרת מראיינים- ניהול גיוס מבוסס נתונים
4. שיפור חוויית המועמדים
- מדידת וסקירת חוויית המועמדים (כולל אלו שלא התקבלו)- קיצור וייעול תהליכים בעזרת טכנולוגיה- הכשרת מראיינים- חיזוק הרגישות למילואימניקים- שימוש בכלים עם חוויית מועמד טובה
- העזה לפתוח את "תיבת הפנדורה" של חוויית המועמדים- הצבת יעדי NPS (Net Promoter Score)- מעקב אחר חוות דעת ברשתות חברתיות- הכשרת עובדים לראיין- הטמעת כלים טכנולוגיים
5. הטמעת טכנולוגיות חדשות
- אימוץ מודלים היברידיים (אנושי + טכנולוגי)- ביצוע פיילוטים והטמעה הדרגתית- הכשרת מנהלים ועובדים על טכנולוגיה ו-AI- מפגשים יזומים עם סטארטאפים
- למידה מתמדת של טכנולוגיות חדשות- דרישת תקציבים ללמידה וכלים- יצירת סביבה המעודדת התנסות וחדשנות- מעקב אחר מגמות גלובליות והתאמתן לשוק המקומי
5 הטרנדים לקראת 2025:
גיוס מבוסס כישורים (Skills-based hiring): התמקדות בכישורים מעשיים על פני תארים פורמליים.
גיוס מונע טכנולוגיה (Technology-driven recruitment): שילוב אוטומציה, AI וGen AI בתהליכי הגיוס, כולל פתרונות מונחי פעולה ועובדים דיגיטליים.
שעות עבודה ושיטות עבודה גמישות: כולל היברידיות, שבוע עבודה של 4 ימים, משרות חלקיות ומשרות זמניות.
ניוד פנימי, re-skilling ו-up-skilling: התמקדות בהכשרה מחדש ושדרוג כישורים של עובדים קיימים.
מיתוג מעסיק בעידן הדיגיטלי: שימוש בפלטפורמות גיוס מבוססות קהילה, יצירת תוכן שיווקי על ידי עובדים, והשתתפות בקהילות מקצועיות.
למצגת המלאה
ליצירת קשר עם מורית
וואטסאפ ונייד של מורית: 054-2424707
מייל: morit@morit.co.il
לפרטים על החממה למנהלות / מנהלי גיוס: https://morit.co.il/hamama
Monday Jul 15, 2024
Monday Jul 15, 2024
משאבי אנוש כשותף עסקי: מדדים, יעדים ואחריות, בגיוס בתקופת שינוי. השיחה של מורית עם עדי פיין
קיימנו את הוובינר ב 15/7/2024, יום ה-283 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
עדי פיין היא סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת elementor הפלטפורמה המובילה בעולם לבניית אתרים
סיכום ותקציר השיחה:
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על אלמנטור:
חברה צעירה בת 8 שנים שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט
נוסדה על ידי שני יזמים חרדים מבני ברק
צמחה במהירות והפכה לפופולרית בקרב מפתחי אתרים בעולם
כיום מונה מאות עובדים ב-22 מדינות, עם הבסיס המרכזי בישראל
חשיבות הגיוס כשותף עסקי:
הגיוס הוא גורם קריטי להצלחת הארגון ועמידה ביעדים עסקיים
חשוב להבין את האסטרטגיה העסקית ולהתאים את הגיוס אליה
יש להתמקד לא רק בצמיחה, אלא גם ביעילות ורווחיות
מדידה ויעדים בגיוס:
חשוב להגדיר מדדים ויעדים ברורים לגיוס
מדדים מרכזיים: זמן גיוס (Time to Hire), איכות המועמדים, חוויית המועמד
עדי סיפרה שאת איכות המועמדים בדקו דרך תשאול (ע"י הגיוס) למנהל/ת המגייס/ת בנקודת הזמן של 3 חודשים אחרי הקליטה. סקר קצר נשלח למנהל/ת לבדוק את איכות העובד/ת החדש/ה מול מה שחשבו מראש. הגיוס לקח אחריות על המעקב ובדיקת האיכות – לפי דיווח המנהל/ת הקולט/ת על הנושא.
חשוב למצוא מדדים שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך כדי שאנחנו ננהל אותם ולא הם אותנו. לדוגמא, עדי הביאה את המדד של מידת ההיכרות של מועמדים עם החברה (Familiarity). כשמגייסת משוחחת עם מועמד/ת ושואלת "האם את/ה מכיר/ה אותנו" ואח"כ מדרגת את התשובה מ 1-5, יש שיחה שממילא מתרחשת, שאלה שממילא מתרחשת ואפשר לאורך זמן לנטר איתה את רמת ההיכרות עם הארגון.
חשוב לא להשתעבד למדדים, אלא להשתמש בהם ככלי לשיפור
שותפות עסקית לדוגמא: כבר בשיחת ה kickoff לגיוס לתפקיד, לשאול מה ה- KPIs שלו (Key Performance Indicators):
אם בשיחת ההנעה להגדרת התפקיד, המגייס/ת שואל/ת את המנהל/ת המגייס/ת מה ה- KPIs (מדדי ביצוע מרכזיים) שלו, זה מייצר חיבור חזק שלה לביזנס, מסייע בתהליך הגיוס, אפילו עד האונבורדינג והערכת הביצועים של העובד.
חשוב לשאול שאלות כמו "האם אפשר שמישהו אחר בצוות יבצע את התפקיד?" וגם "מה יקרה אם לא נגייס לתפקיד הזה" או "כמה עולה לנו לא לגייס"
חיבור לעסק והבנת התמונה הרחבה:
על אנשי ונשות הגיוס להבין את המקרו-כלכלה והשפעתה על הארגון
אפשר למשל לקרוא עיתונות כלכלית ולהתעדכן בחדשות הרלוונטיות לתעשייה
חשוב להבין את היעדים העסקיים של הארגון ואיך הגיוס תומך בהם – דרך שיחה יזומה עם מנהלים בארגון
שקיפות ותקשורת:
יש לדרוש מידע על מצב החברה, יעדיה והאתגרים שלה
חשוב לשתף את צוות הגיוס במידע זה כדי שיבינו את התמונה הרחבה
יש לתקשר באופן ברור עם מועמדים לגבי מצב החברה ויעדיה
התמודדות עם שינויים בשוק:
יש להתאים את אסטרטגיית הגיוס לשינויים בשוק (כמו מלחמה או משבר כלכלי)
חשוב להיות גמישים ולהתאים את הגיוס לצרכים המשתנים של הארגון
יש לשקול גיוס גלובלי ולהתמודד עם האתגרים הכרוכים בכך
המלצות נוספות:
להיות פרואקטיביים ולהציע רעיונות לשיפור תהליכי הגיוס
להשתמש בטכנולוגיה ו-AI כדי לייעל את תהליכי הגיוס
להתמקד באיכות המועמדים ולא רק במהירות הגיוס
לפתח מודעות לגיוון תעסוקתי ולהבין את חשיבותו לארגון
לסיכום, עדי מדגישה את החשיבות של הבנת העסק, מדידה נכונה, וראייה רחבה כדי להפוך את הגיוס לשותף עסקי אמיתי בארגון.
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:
מאוד מעניין ומעורר מחשבה.
תודה רבה! היה מאוד מעניין
תודה על המפגש. היה מעניין מאד.
מאד מעניין וחשוב !! תודה. הרבה נקודות למחשבה
תודה רבה
ליצירת קשר עם עדי פיין
אתר אלמנטור: https://elementor.com/
מייל עדי פיין: adif@elementor.com
לינקדאין עדי פיין
Sunday Jul 07, 2024
Sunday Jul 07, 2024
הרצאת אורחת: Data Story: הצגת נתונים ברורה ומובנת לקבלת החלטות בגיוס עובדים. מציגה – דנה ארנון פרי
קיימנו את הוובינר ב 7/7/2024, יום ה-273 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
דנה ארנון פרי היא מומחית לאוריינות נתונים, שזה לעבוד לנתח ולהציג נתונים לצורך קבלת החלטות
סיכום ותקציר השיחה:
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
דנה ארנון פרי העבירה הרצאה בנושא הנגשת נתונים והצגתם באופן אפקטיבי. היא התמקדה בחשיבות של הצגת נתונים בצורה פשוטה ומובנת שתשפיע על קבלת החלטות.
נקודות מרכזיות מההרצאה:
חשיבות הנגשת נתונים:
נתונים לא מדברים בעד עצמם וצריך לתווך אותם.
יש להציג נתונים בצורה פשוטה ומובנת שתשפיע על קבלת החלטות.
הצגה נכונה של נתונים דורשת מיומנויות רחבות והסתכלות רחבה.
אתגרים בהצגת נתונים:
המוח שלנו מוצף מהר מאוד ממידע רב.
יש צורך להפחית ולהבליט מידע חשוב.
קיים פרדוקס הבחירה – ככל שיש יותר אפשרויות, קשה יותר לקבל החלטות.
עקרונות להצגת נתונים:
להתמקד בתוצאה ולא בתהליך.
להתחיל מהסוף – להציג את המסר החשוב בהתחלה.
לבחור ולזקק את המסרים החשובים ביותר.
להתאים את הצגת הנתונים לקהל היעד ולמטרה.
שלבים בהצגת נתונים:
א. הגדרת מטרה ברורה
ב. מציאת הסיפור בנתונים
ג. זיקוק המסר המרכזי
ד. בחירת גרף מתאים
ה. הפחתה והבלטה של מידע חשוב
טיפים להצגה אפקטיבית:
שימוש בגרפים פשוטים ואינטואיטיביים.
הצגת מסר מרכזי בכותרת ולא בתחתית הגרף.
שימוש בטכניקות הבלטה כמו צבע, אובייקטים, אייקונים ותמונות.
שילוב טקסט בתוך הגרף להדגשת נקודות חשובות.
חשיבות כלי עבודה מתאימים:
יש צורך בכלי עבודה שמאפשר ניתוח וויזואליזציה של נתונים.
דשבורדים יכולים לסייע בזיהוי מגמות ותובנות.
דנה הדגישה את החשיבות של התאמת הצגת הנתונים לקהל היעד ולמטרה הספציפית, וכן את הצורך בתרגול ושיפור מתמיד של מיומנויות הצגת נתונים.
ליצירת קשר עם דנה ארנון פרי
https://www.2dpoint.co.il – האתר של דנה. מומלץ להירשם לדיוור
לינקדאין של דנה ארנון פרי
לדף ההקלטה כולל וידאו - https://morit.co.il/knowledge-center/data-story/
להורדת המצגת
Saturday Mar 16, 2024
Saturday Mar 16, 2024
קיימנו את הוובינר ב 13/3/2024, יום ה-159 ל 7/10. 134 חטופים עדיין בעזה 🎗️
https://bit.ly/Morit-SBI1 – למצגת
הרצאה של מורית – כשעה וחצי, לקהילה של נשות ואנשי משאבי אנוש. מבוא לראיון התנהגותי-מצבי, חברות וחברים בקהילת מש"א של אמיל רוזנבלט.
המארח: אמיל רוזנבלט
מומחה בגיוס להייטק וסטארטאפים, 16 שנות ניסיון, מעל 44K עוקבים בלינקדאין, מרצה בתחום ההד-האנטניג, סורסינג וגיוס
אתר: emil.co.il
מייל: emil@emil.co.il
קהילת HR של אמיל: https://bit.ly/3w2hp3I הלינקדאין של אמיל: https://www.linkedin.com/in/emilrozenblat/
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:
הדוגמאות מצויינות- נותנות לי כיוון להבין איך בונים שאלות.
תודה רבה! פתחת לי את המחשבה בכל הקשור להכנה מראש על ראיון מוצלח ויעיל.
מורית תודה רבה היה מאוד מעניין ומפרה, נהדרת כהרגלך👍
תודה רבה!
מצטרפת להמלצה של אמיל. הפודקאסט של מורית מעניין ומעשיר מאוד. תודה רבה
תודה רבה!!!!!!
תודה רבה לכם.
תודה רבה, היה מאוד מפרה ומעניין.
תודה רבה. היה מרתק ומשכיל !
Wednesday Mar 13, 2024
Wednesday Mar 13, 2024
קיימנו את המפגש ב 13/3/2024, היום ה-159 למלחמה. 134 חטופים וחטופות עדיין בעזה 🎗️
נועה פרבר היא – Global Talent Attraction Manager @ PayPal. נועה עובדת באנגליה כבר מעל עשור, בעבר בסטרטאפ, באמדוקס, וב-5 השנים האחרונות ב PayPal
קצת רקע על PayPal:
30,000 עובדים עולמית, HQ ארה”ב ופעילות גדולה בהודו
בצוות שיווק הגיוס: נועה+2 בארה"ב - שיווק הגיוס הגלובלי (צוות קטן, אי אפשר לשלוט בכל העולם).
בצוות נותנים הנחיה לצוותים השונים, איך לעשות פעילות ברשת, לפעמים ממש מזינים בחומרים, ולפעמים זה הנחיה כללית. זה תהליך.בארגון הגיוס העולמי 170 איש - תומכות בכולם
למה ואיך הקימו את המחלקה
התחיל באחריות על המדיה החברתית, תכנים שמוציאים החוצה. יש ערוצי קריירה במטא - פייסבוק, אינסטגרם וגם לינקדאין. תחום שצמח והתפתח עד שהפך לצוות במבנה הקיים.
מה חשוב להקים אם זה ארגון קטן יותר?
מה שחשוב זה ה ownership & professionalism - זו התמקצעות בשיווק לכל דבר
דוחות, שפה, לא שפה של גיוס
עשיתי הכשרה בתכנון, אסטרטגיה, בשיווק.
חשבתי שאני יודעת ואז הבנתי שאני לא יודעת כלום
הקשר עם מח' השיווק הפנימית הוא המפתח לצמיחה של הפעילות
תקשורת עם מחלקת השיווק הפנימית
הפרדה לכל ערוץ
יכולת לדבר ולהציג את ההשפעה העסקית של כל ערוץ
לדבר את השפה
אם צוות השיווק יושב בחו"ל - ליצור שתפ עם הגלובל
לבנות שת"פ, לראות על מה מדברים
התקשורת החוץ ארגונית - יש מחלקה של PR
להבין מה הולכים להוציא בשיווק
לקחת אחריות על דברים שאפשר לתחזק
זיהוי הנארטיבים שאפשר לתחזק - לקחת דברים שאפשר להתחייב ולתחזק
לבחור את הערוצים שנכונים לארגון
מה לעשות אם השיווק לא משתף פעולה
לי לקח כמעט שנה
הערוצים אצלי היו קיימים ולא תוחזקו
לקחת אחריות.
להציג להם ולבקש שותפות והנחיה
נכנס מנגנון של אישור של כל דבר
מה האסטרטגיה, מה התוצרים
עובדים בשתי רמות
1. טקטית: מתפעלים קמפיינים, במטרה לעזור לצוות הגיוס להביא לידים, מיילים לשיווק, תמיכה לאירועי גיוס ירידי קריירה, דוחפים להביא קו"ח - פניות, הדוחות השבועיים - מה האימפקט על עבודת הגיוס
2. רמה אסטרטגית - מיתוג המעסיק (לא נבנה משבוע לשבוע, אלא לאורך זמן), המטרה - להפוך למעסיק שטוב לעבוד בו, מודעות למותג ולעבודה בפייפאל, מביאים סיפורים, בוא תכיר, מודדים חשיפה, קליקים, או אם שולחים תנועה לאתר הקריירה, ליצור עניין = מיתוג מעסיק.
מה התכנים שאתם מייצרים?
יש תוכנית שנתית שבנויה על תוכנית שנתית של התקשורת. כל חודש יש נארטיב שעובדים עליו, לדוגמא:
מרץ - נשים
פברואר black history
אפריל - earth day
מאי - smb
יולי אוגוסט - סטודנטים
מוציאים במקביל תכנים סביב הביזנס, ומתחברים אליהם, מקדמים את התכנים שלהם, עושים שימוש מחדש בתכנים שלהם
לקחנו את מסע המועמד/ת ובדקנו מה חסר לי. האם יש במסע המועמד נקודות שאין לי חומרים עליו. מי שאחראית על התוכן ממפה מה חסר, ולפי זה יבנו את התוכן, להיות יותר מאורגנים סביב מה שמשחררים. יש position of the week, employee spotlight, לפעמים לפי צרכי הגיוס.
התכנים יכולים להיות על תפקיד או סיפור על קריירה/צוות, ומזמינים להגיש קו"ח/לבדוק הזדמנויות
חלק מהתכנים בוידאו וחלק בפוסטים, עשו הרבה וידאו בשנה שעברה, סיורים במשרדים, day in a life
עושים events - לוקחים מהביזנס - יש מחלקה שלמה שמייצרת תוכן סביב המקצועי, עושים שימוש חוזר בסיפורים משם, יש בלוג טכנולוגי ודוחפים לערוצי הקרירה.
וידאו לוקח כמעט חודשיים - לכן אין טיקטוק… יש גם ליגל ריוויו
מקרים לדוגמא:
בסוף השיחה נועה נתנה דוגמא של פעילות שיווק הגיוס שעשו לקראת הכניסה למדינה חדשה - מקסיקו. איך בנו את תשתית שיווק הגיוס כדי שתהיה מודעות בכלל לנוכחות של פייפאל במקסיקו.
נועה הוסיפה (אחרי הוובינר), עוד מקרים לדוגמא לטובת השואלות:
דוגמה נוספת לפעילות שהיא יותר אסטרטגית היא הפעילות שאנחנו עושים עם הצוות university, אנחנו מתכננים פעילות סושיאל וקמפיינים ברמה השנתית כדי לתמוך בגיוסים שלהם שלרוב מתקיימים במועדים קבועים.
דוגמה טקטקטית היא צורך גיוסי דחוף לתפקיד מסויים שסט הכישורים שלו הוא מורכב או קשה למצוא. במקרה הזה נבנה פעילות קמפיין על בסיס פרסונה, (תיאור המועמדים הפוטנציאלים, הפרופיל האישי/דמוגרפי שלהם) בדרך כלל יכלול קמפיין מטורגט לקהל היעד, אימייל מרקטינג, ואפילו אירוע ספציפי כדי לקדם את המודעות לצוות/ תפקיד. יכול להיות שלא כל קמפיין יכלול את כל המרכיבים, אבל ננסה לראות מה הכי מתאים מבחינת פרופיל, לוחות זמנים ותקציב
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:
תודה רבה!
תודה רבה! היה מאוד מענין
המון המון תודה 🙏🙏🙏
מרתק , תודה רבה
תודה רבה.
נועה תודה רבה על השיתוף !!!
Thank you!
תודה על הוובינר. היה מרתק!
רוצה ליצור קשר עם נועה פרבר?
לינקדאין של נועה: https://www.linkedin.com/in/noaferber/
Sunday Jan 14, 2024
Sunday Jan 14, 2024
פרק 130: איך לגייס עובדים תוך דקה. השיחה של מורית עם מיקי שפושניק
אחרי 2 אקזיטים ואלפי שיחות מכירה, מיקי שפושניק שמוכר במאות אלפי שקלים מדי יום, ילמד אותנו על טריקים וטקטיקות מרצפת המכירות. מיקי שפושניק - הסקרנולוג, סמנכ"ל מכירות בנקסט פלוס דירקטור במספר חברות ואיש מכירות גאה 🙂
קיימנו את המפגש ב 14/1, יום ה-100 ל 7/10 🎗️
דיברנו בפתיחה על החשיבות של שמירת החוסן הכלכלי של המדינה וההמשך של פעילות עסקית. מיקי הדגיש שהמלחמה בחזית הכלכלית היא סופר חשובה ובאחריות כולנו לדאוג שכשהאחיות והאחים שלנו יחזרו מהמילואים ומהשבי ומהעיסוק באויבים שלנו, תהיה להם פה מדינה חזקה לחזור אליה. יחד עם זאת כל בוקר אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה המעשה הקטן ככל שיהיה שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור למפונים, לפצועים, לחטופים, למשפחות לחיילים... הכל כדי להחזיר את האחיות והאחים שלנו ממחילות האויב ולהשמיד אותו הכי מהר שאפשר🎗️
סיימנו את השיחה ב 11:00 כשהתחילה ההשבתה במשק ל-100 דקות, בקריאה להחזרת כל החטופים (עכשיו!!)🎗️
למה יש סטיגמה שלילית ל"איש/אשת מכירות", שקיימת גם ב"למכור את התפקיד" למועמדים
הרבה תופסים אנשי מכירות כמו שפעם היינו רואים בסרטים - איש מכירות שמנסה "לדחוף" מכונית משומשת. מישהו שהאינטרס היחיד שלו הוא להיפטר ממוצר על חשבון הלקוח. לפגוע בצד השני.
אבל בעצם - כדי לעשות מכירות בצורה טובה צריך לרצות בטובת הלקוח. מכירות זה בעצם תהליך של העתקת הידע שיש לי בראש לראש של מישהו אחר - ובהנחה שהידע שיש לי בראש הוא כזה שאני יודע שהערך שאני יספק לצד השני מצדיק ממנו פעולה - פעולת העתקה מוצלחת תביא ל"מכירה" ב100%.
בחיבור בין מכירות לגיוס - לא נכון לגייס לתפקיד מישהו שלא מתאים לתפקיד הזה, שזה לא יהיה WIN WIN. ואז, אם זה מדויק ובעל ערך לשני הצדדים - אתם באים לעשות טוב. אז אין בעיה למכור. אתם פה רק בשביל שיהיה למועמדים שמולכם טוב. לא "לדחוף" או לקדם שום דבר, ובאותה מידה, הם באים כדי לבדוק אם זה מתאים להם. יש פה צורך "להעתיק את הידע" לשני הצדדים. לאפשר לשני הצדדים למכור.
למה "שיחה קרה" - ליזום מכירה מול מי שלא תכנן "לקנות" (או באנלוגיה אלינו לפנות למועמדים שלא חשבו על הגיוס או לא מחפשים עבודה), היא חשובה?
יש הרבה יותר כאלה שלא מתכננים / מחפשים "לקנות" - לעבור. רוב האנשים לא מחפשים עבודה
בהרבה מקרים אין ברירה, אין מספיק מועמדים
מאפשר פניה מדויקת אחרי שעשינו זיהוי של מועמדים מדויקים ורלוונטיים
השיחה הראשונית בונה קשר. זורעת זרע. גם אם ה"מכירה"/הגיוס יהיה רק בעוד תקופה.
בעצם המטרה היא לחלק את שלב פתיחת הקשר ל-2:
שיחה ראשונית - דקה-שתיים, לבנות את החיבור
אם יש רצון לבדוק את התפקיד - שיחת עומק בשלב 2 (בזמן אחר).
חשוב לזכור באופן כללי: שיחות מכירה יעבדו רק (אך ורק) אם יש לך חיבור לארגון. אם את/ה מאמינ/ה בו. בעבודה בארגון, בהזדמנויות שיש לך להציע למועמדים. אם זה ארגון גרוע, וההצעות שלך גרועות לדעתך, אסור לך לקיים שיחות מכירה עם "ראש"/גישה כזאת. זה לא יעבוד. חבל על הזמן (והתקציב).
אנשים מרגישים זיוף / שיחה לא אותנטית / חוסר אמון בארגון / בתפקיד.
הטיפים שלך לעשות את השיחה הראשונית בצורה טובה:
תסריט זה חובה (במיוחד בהתחלה)איך הייתי רוצה שיתקשרו אלי? למי אני עונה ועל מי אני מתעצבן? מה מבדל אותם?
טקטיקות בקטנה: "היי X, מה נשמע? פאוזה" - ליצור רגע ואקום, כמו בשיחה עם מישהו שאנחנו מכירים.
להחזיק תשובה טובה וכנה ל"מאיפה יש לך את המספר שלי" (לרוב בשביל עצמנו ולא בשביל המועמד) - עדיף שתחמיא מאד למועמד/ת.
לבחור נכון את השעה בה מתקשרים. אולי פחות מתאים להתקשר כשהוא/היא ליד הבוס
לשאול לפני הכל אם זה זמן מתאים לדבר על נושא רגיש... אני צריכ/ה רק 60 שניות מזמנך. להגביל.
בתוך התסריט - פיצול: להגיד מראש "אני יודע/ת שאת/ה לא מחפש/ת כרגע עבודה". לשים את זה על השולחן.
אם הוא/היא כן מחפש/ת עבודה - יתקנו אותנו
אם באמת לא מחפש/ת עבודה, אפשר לכוון את התסריט לשאלות על העתיד, מה הכיוון, מתי אפשר יהיה ליצור שוב קשר (גם בעוד חצי שנה/שנה), לגבי איזה תפקידים.
אם הכיוון כן חיובי - להציג את הערך מהר מאוד ברגע שקיבלנו GO ל 60 שניות - "אני מחברת X ומה שמייחד אותנו זה Y.."
להציג מול האלטרנטיבה הנוכחית אם אפשר "אתה היום ב X נכון? אז ההבדל הגדול הוא Y..."
לזכור שאנחנו יודעים יותר ממנו/ממנה - הוא/היא לא יודע/ת כמה מדהים זה מה שאנחנו מציעים, לכן לא לוותר מאוד מהר.
לזכור תמיד מה מטרת השיחה - לא המאקרו, לגייס, אלא המיקרו > מה היעד הבא.
לפב"פ (לסיים כשהפגישה הבאה ביומן).
נכון במכירות, נכון בחיים. לסיים את הפגישה עם קביעה של הפגישה או השיחה הבאה.
גם נותן לנו ערך טקטי של פחות לנהל פולואפים כי זה כבר ביומן + מוריד סיכויים שהוא ישנה את דעתו.
כלים תומכים?
זום אינפו, אפולו, קוגניזם
https://www.zoominfo.com/
https://www.apollo.io/
https://www.cognism.com/
כלים כדי לתרגם שמות (לקידום בלינקדאין / בדיוור) - וליצור רשימות עם שמות בעברית (כדי לא לשלוח דיוורים בלינקדאין בעברית, עם השם באנגלית)
https://www.make.com/en
https://zapier.com/
https://chat.openai.com/
3 טיפים הכי חשובים לדעתך במפגש הזה בין "מוכר/ת / מגייס/ת" לבין "קונה/מועמד/ת"
להביא ערך אמיתי לצד השני, וככל שהפער בין הערך הנתפס שאני מביא לערך שאני לוקח גדול יותר, יותר טוב.
לזכור שבאנו לעשות טוב ולהביא ערך, לא להיפך - אז אין במה להתבייש בזה.
להיות נחמדים וחיוביים, גם כשזה לא מה שמקבלים חזרה.
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:
נשמח לעוד מפגש (ושיעשה לנו קסם), כי היה ממש מהיר, היה נהדר! ממש תודה. המון תודה מיקי!
מיקי ומורית היה מעולה :)
תודה רבה רבה, היה מעניין
היה מעולה תודה!
מורית היקרה, הזמן טס, תודה לכם על שעה מדהימה ומלאת ערך
תודה היה מעניין
היה מצויין! תודה רבה
היה מעולה, תודה רבה! :)
אשמח לעוד מפגש
תודה היה מעניין
תודה רבה !
פרטי קשר של מיקי:
www.sakranolog.com
m@sakranolog.com
https://www.linkedin.com/in/sakranolog/